כתובה 

 

הכתובה הינה מסמך משפטי מחייב, על פיו הבעל מקבל על עצמו התחייבויות כלפי האשה עם נישואיהם. הכתובה נוצרת עם הנישואין, אולם מועד "פירעונה" הינו עם הגירושין או עם פטירת הבעל.

 

בכתובה מתחייב הבעל לזון ולפרנס את האשה במהלך נישואיהם. כמו כן, מתחייב הבעל כי אם יגרש את אשתו בגט פיטורין הוא ישלם לה את הסכום הנקוב בכתובה, וזאת על מנת "שלא תהא קלה בעיניו להוציאה". בנוסף, הסכום הנקוב בכתובה נועד להבטיח את רווחת האשה במקרה של פטירת הבעל.

 

עת מגישה אשה תביעה לכתובתה בבית הדין הרבני- לו הסמכות לדון בכך, יבחן בית הדין את כלל נסיבות המקרה, ובאם יתברר כי הבעל מבקש לגרש את אשתו ללא עילת גירושין אשר שוללת את זכותה לכתובתה (לדוגמא: בגידה, מעשה כיעור, מרידת האשה בבעל ו/או התנהגות אשר אינה מאפשרת לבעל לחיות עימה, מקח טעות - מצב בו האשה העלימה מידע רפואי מהותי מהבעל, או עוברת על הדת ואינה מאפשרת לבעל לנהל אורח חיים דתי), הרי במקרים רבים בית הדין יקבע כי האשה זכאית לכתובתה, תוך התחשבות במספר שיקולים כמצבם הכלכלי של בני הזוג, נכסיהם, השתכרותם ואיזון המשאבים הכולל ביניהם.