צוואה בפני רשות – צוואה זו תיערך בפני שופט, רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה או בפני חבר בית דין דתי.

צוואה בפני רשם תיעשה גם בפני נוטריון ודין נוטריון כדין רשות בעניין זה. גם קונסול ישראל במדינות חוץ משמש כרשות לצורך עשיית צוואה (סע' 22 (ז) לחוק).

הצוואה תיעשה באופן אישי  ע"י המצווה באחת משתי הדרכים -  בע"פ כשהמצווה אומר לרשות בע"פ את דברי הצוואה או שהוא מגיש לרשות את דברי הצוואה בכתב. כשהצוואה נאמרת בע"פ הדברים יירשמו ע"י הרשות ויקראו בפני המצווה.

בצוואה בפני רשות אין דרישה לחתימת המצווה ו/או לחתימת הרשות. המחוקק הסתפק באישורה של הרשות על הקראתה של הצוואה והצהרת המצווה.  על המבקש לערוך צוואה בפני רשות להגיש בקשה בכתב  ולפרט בה אם דברי הצוואה יערכו בכתב או בע"פ. ניסוח הצוואה לא יצורף לתיק הבקשה אשר יכלול רק את הפרוטוקול המפרט את דרך עשיית הצוואה לרבות הצהרת המצווה כי הצוואה נעשתה ברצון חופשי.

 

צוואה בע"פ - צוואה הנאמרת בע"פ על ידי המצווה. בפני שני עדים, מבלי שיהיה צורך בהכנת מסמך כתוב ובחתימת המצווה עליה. (סע' 23 לחוק). צוואה זו מכונה שכיב מרע.

צוואה זו פתוחה בפני אדם חולה או השוכב על ערש דווי או אדם הרואה עצמו כמצוי לפני המוות (כחייל בקרב). לאחר שהמצווה אומר את צוואתו בפני עדים, עליהם לערוך את הצוואה כמסמך כתוב ולחתום עליה (גם אם הם הנהנים בצוואה). ככל האפשר בסמוך לאירוע, ייערכו העדים זיכרון דברים של דברי המצווה, יציינו בו את התאריך של הצוואה ואת נסיבות עשייתה. יחתמו עליה ויפקידוה אצל רשם הירושה. הצוואה פוקעת כחודש לאחר שהמצווה אמר אותה בפני עדים אם המצווה נותר בחיים.

 

צוואה הדדית -  סוג נוסף של צוואה הינה צוואה הדדית, שמשמעה צוואה משותפת. בעוד כל יתר הצוואות המוזכרות נכתבו ע"י מצווה אחד, צוואה הדדית הינה צוואה אשר נערכת ונכתבת על ידי שני בני זוג, או לחילופין שתי צוואות אשר נערכות במקביל ע"י שני בני הזוג.

בצוואה הדדית קובעים בני הזוג המצווים את אשר ייעשה ברכוש של כל אחד מהם אחרי מותו ומה ייעשה ברכוש אחרי מותם של שני בני הזוג. קרי, ההסדרים שקבע אחד מבני הזוג המצווה בצוואתו מבוססים על ההסדרים שקבע בן הזוג השני, ומכאן ישנה הסתמכות הצדדים על הוראות הצוואה.           

החוק מאפשר לבני זוג שערכו צוואות הדדיות לבטל את צוואותיהם, אם בחייהם ואם לאחר פטירת אחד מהם. אולם ביטול צוואות הדדיות מותנה בתנאים מסוימים. בן זוג אשר חפץ לבטל את צוואתו ההדדית במהלך חיי שני בני הזוג מחויב, כתנאי לביטול צוואתו, למסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני. ביטול צוואת בן הזוג האחד גורר ביטול אוטומטי של צוואת בן הזוג השני.

 

מה קורה מקום בו נפטר אחד מבני הזוג, ובן הזוג שנותר בחיים חפץ בביטול צוואתו?

בהתאם לתיקון מספר 12 לחוק הירושה, אם ערך אדם צוואה הדדית והוא מעוניין לבטלה, הרי שעליו לשלוח הודעה על ביטול הצוואה למצווה השני. במקרה שבן הזוג הלך לעולמו, במידה ובן הזוג מעוניין לבטל צוואתו לפני חלוקת העיזבון, אזי הינו מחויב להסתלק מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל ע"פ הצוואה ההדדית של בן זוגו שנפטר, ובאם הינו מבקש לבטל את צוואתו לאחר חלוקת העיזבון, על הנותר בחיים להשיב את מה שקיבל מחלקו של המנוח ע"פ הצוואה ההדדית לעיזבונו, ובאם ההשבה אינה אפשרית מחויב בן הזוג להשיב את שוויה של המתנה או החלק בעיזבון שירש.

 

סוגיית הצוואות ההדדיות מייצרת קושי בפני בתי המשפט לענייני משפחה שכן עליהם להגן על שני אינטרסים שונים: הגנה על רצון המצווה ואינטרס ההסתמכות וכן איזון בין החופש של אחד מבני הזוג לקבוע כיצד יחולק רכושו לאחר אריכות ימיו ושנותיו לבין ההגנה על הרצון המשותף, כפי שהוא בא לידי ביטוי בצוואה הדדית.

 

 

חשיבות עריכת צוואה:

 

צוואה הינה מסמך משפטי, במסגרתו קובע אדם מה ייעשה ברכושו לאחר אריכות ימיו ושנותיו, מי יהיו יורשיו ומה יהא חלקו של כל יורש בעיזבון. עקרונות העל בצוואה הינם עיקרון החופש לצוות ועקרון כיבוד רצון המת. הצוואה צריכה להיעשות בגמירות דעת ורצון חופשי, כאשר המצווה מבין את טיבה. אדם רשאי לתקן צוואתו בכל עת וע"פ שיקול דעתו.

 

מטרתה של הצוואה הינה להבטיח כי רצון המת יקוים, אולם לא אחת נוצרים מחלוקות בין יורשים כאשר הצוואה אינה ברורה ומשאירה מקום לפרשנויות שונות, ו/או כאשר קיימות עילות פסלות לקיום הצוואה. העילות הנפוצות להתנגדות לצוואה הן השפעה בלתי הוגנת, היעדר כשרות לערוך צוואה, פגמים בצוואה, אחד הנהנים בצוואה השתתף בעריכתה ועוד.

 

על מנת למנוע סכסוכי ירושה כואבים וארוכים מומלץ לפנות לעורך דין לענייני משפחה הבקיא בכללי הדין לצורך ניסוח נכון וברור של הצוואה, באופן שישקף נכונה את רצון המצווה. צוואה המנוסחת בצורה משפטית ע"י עורך דין לא רק שמביעה את רצונו האמיתי של המצווה אלא עשויה לחסוך ליורשים ממון רב ואף למנוע מהם עגמת נפש.

 

במציאות חיינו ישנה חשיבות רבה לעריכת צוואה, ולא רק עם הגעה לגיל השלישי. חוק הירושה קובע סדרת קדימויות ותנאים קשיחים לחלוקת העיזבון, אשר לעיתים אינם תואמים את רצון המצווה ונסיבות החיים.

 

 

להלן מספר דוגמאות של מקרים בהם רצוי לערוך צוואה על מנת למנוע סכסוכים עתידים:

 

1. עת בני זוג חיים בפירוד זה מזו ו/או בהליכי גירושין, הרי שע"פ חוק הירושה יירש בן הזוג שנותר בחיים את בן זוגו אף אם הינם חיים בפירוד רב זה מזו. במקרה כזה יש לערוך צוואה ולהגדיר את היורשים וחלוקת העיזבון.

2. אף אם בני הזוג התגרשו, במידה והילדים הינם קטינים הרי שההורה הנותר בחיים הינו האפוטרופוס הטבעי של הילדים, והוא אשר ינהל את הכספים שהילדים ירשו. לא אחת בהליך הגירושין נוצר חוסר אמון בין ההורים. באמצעות מנגנון נאמנות, לפיו ישוחררו הכספים לילדים עם הגיעם לגיל 18 או ע"פ רצון המוריש ניתן להבטיח את ירושת הילדים. 

3. ע"פ הפסיקה, לא אחת הוכרו בני זוג כ"ידועים בציבור" אף הם חיו פרק זמן קצר יחד. ע"פ חוק הירושה יורש/ת בן הזוג את המוריש, יחד עם הילדים- זוהי סיטואציה בעייתית, שכן ע"פ החוק בת הזוג יורשת 75% והילדים יורשים רבע.  לבני זוג אשר חיים יחד מומלץ לערוך צוואה על מנת למנוע סכסוך ארוך ועוגמת נפש לילדי המוריש.

4. במצב בו בני זוג חיים יחד כידועים בציבור, ואחד מהם נשוי לאחר, הרי שהנותר בחיים לא יוכל לרשת את הנפטר. באותו אופן מומלץ לזוגות חד מיניים, או זוגות להם ילדים מחוץ לנישואין לערוך צוואה שתסדיר את חלקות העיזבון.

5. במצבים בהם יש עסק משפחתי, נכסים רבים, מניות וזכויות, עריכת צוואה מהותית לצורך הסדרת הרכוש לאחר פטירת המוריש ולצורך מניעת סכסוכים עתידים ומלחמות ירושה, אשר מעבר לעוגמת הנפש שנגרמת לצדדים מהתדיינות ארוכה ומייגעת, הדבר מוביל לפגיעה קשה במארג היחסים המשפחתיים.

 

 

 

פרוצדורה

צוואה מוגשת לקיום לרשם לענייני ירושה, והוא מעניק לה תוקף משפטי. הרשם לענייני ירושה מפרסם בעיתון את דבר הבקשה, וכל אדם המעוניין המתנגד לצוואה יכול להגיש לרשם לענייני ירושה תוך 14 יום התנגדות למתן צו קיום צוואה. הרשם רשאי להאריך פרק זמן זה על פי שיקול דעתו (גם כאשר פקע המועד להגשת ההתנגדות). משמוגשת התנגדות למתן צו קיום צוואה התיק מועבר לדיון בבית המשפט לענייני משפחה. במידה ותתקבל ההתנגדות ע"פ העילות הקבועות בחוק, הצוואה תיפסל בחלקה או כולה. אם תידחה ההתנגדות, יורה ביהמ"ש על מתן צו לקיום הצוואה.