במידה ואין יורשים במעגל הראשון והשני– עוברים למעגל השלישי, שם חל אותו העיקרון.

עזבונו של הנפטר מתחלק בין ארבעת הורי ההורים ובאם מי מהם אינו בין החיים עובר חלקו לצאצאיו. בדומה,  במעגל השלישי במידה ויש בן זוג לנפטר, יורש בן הזוג שני שליש מן העזבון ואילו הורי ההורים וצאצאיהם – שליש.

 

בן הזוג אשר היה נשוי למוריש בעת פטירתו יהיה זכאי לקבל את הרכב אשר שימש את הצדדים והמיטלטלין בבית. כמו כן יירש את מחצית העיזבון והילדים יתחלקו שווה בשווה במחצית האחרת. קרי לנותר בחיים 75% מכלל העיזבון ולילדים רבע (שכן מחצית שייכת לנותר בחיים בנכסים המשותפים, מכוח חייהם המשותפים, בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני-זוג, תשל”ג-1973, או מכוח הלכת השיתוף).

 

במקרים שאחד מילדיו של המוריש אינו בחיים, יוכלו ילדיו לרשת במקומו להתחלק שווה בשווה בחלקו של אביהם בעיזבון. 

 

במקרים בהם קיימים חובות לעיזבון, אין לבן-הזוג כל יתרון במימוש חלקו מכוח קשר הנישואין, על-פני נושים אחרים של העיזבון.

כאשר לא הותיר אחריו הנפטר כל  יורשים, זכאית המדינה לרשת.