ידועים בציבור

 

מעמדם של בני זוג ה"ידועים בציבור" התגבש עם השנים מכורח המציאות, ובא לידי ביטוי בחוקים שונים ללא כל הגדרה אחידה, כשלכל חוק הגדרה שונה המושפעת מאופי החוק, הזכות המוענקת וממועד חקיקתו.

 

 

בני זוג הבוחרים לחיות יחדיו כידועים בציבור נוהגים כך מסיבות שונות, אם ממסיבות אידיאולוגיות כהתנגדות למוסד הנישואים הדתי, או בשל איסורים שמקורם בדין הדתי הנוהג בישראל (לדוגמא כהן וגרושה) ועל פי רוב מתוך בחירה לנהל אורח חיים ללא מסגרת נישואין פורמאלית. 

 

על פי הפסיקה התגבשו מספר עקרונות משותפים לבחינת מוסד הידועים בציבור, ונדרשים שני תנאי סף מצטברים לקיומם: חיי משפחה וניהול משק בית משותף, בכפוף לבחינת כל מקרה על פי נסיבותיו המיוחדות. ניהול משק בית משותף משמעו מאמץ משותף לניהול משק הבית, כאשר כל אחד תורם לטובת חיי השיתוף מעמלו וע"פ יכולתו, וחיי משפחה – קיום חיים אישות ומערכת יחסים כשל בעל ואשה תחת קורת גג אחת.

 

על בני זוג ידועים בציבור תחול חזקת השיתוף, ולא חוק יחסי ממון, כאשר נטל ההוכחה הוא על הטוען לשיתוף כי מנסיבות חייהם המשותפים עולה הסכם מכללא כי הם שותפים בזכויות וברכוש.

 

בשנים האחרונות לאור התמורות החברתיות שחלו בעולם בכלל ובישראל בפרט, ולאור פרשנות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו הדוגל בשוויון, ומניעת פגיעה בכבוד האדם וקניינו, המגמה הן של החקיקה והן של הפסיקה היא הרחבת מוסד הידועים בציבור באמצעות חוקים סוציאליים המעניקים זכויות שונות, ובחלקם משווים את מעמד הידועים בציבור למעמד נשואים. כך לדוגמא בחוקים שונים מוגדרים זכויות הידועים בציבור: בדיני הנזיקין, דיני עשיית עושר ולא במשפט, דיני החוזים. בחוק הירושה זכאי ידוע בציבור שבן זוגו נפטר למזונות מעיזבון הנפטר, בתנאי שאף אחד מהם לא היה נשוי באותה עת לאחר. ביטוח לאומי וחוקים סוציאליים מכירים במוסד הידועים בציבור לשם ביטוח זקנה, שארים  ועוד.